7 נושאים של המשפט הבינלאומי והסבריהם, שמע!

נושא המשפט הבינלאומי נוגע לחיי האומה והמדינה וחוץ מזה זה קשור גם למדינות אחרות בהן מטרת חוק זה היא לאינטרסים של המדינה ובין מדינות.

נושא המשפט הבינלאומי עצמו נמשלכבעלים או כבעלים, תומך בזכויות וחובות על פי המשפט הבינלאומי. כך שרק המדינה נתפסת כנושא בינלאומי.

7 נושאים של המשפט הבינלאומי

להלן סוגי הנושאים במשפט הבינלאומי שניתן להסביר, כולל:

1. מדינה ריבונית

בנושא זה, למדינה יש תפקיד חשוב בחיי האומה והמדינה כך שהמדינה הופכת לדבר החשוב ביותר.

אומרים שמדינה היא נושא החוקבינלאומי אם יש לו 4 גורמים, כלומר ממשלה, אוכלוסייה קבועה, שטח מסוים, היכולת לקיים יחסים עם מדינות אחרות (שיתוף פעולה או אחרים).

הנושא הזה אמור להיות נוגע למשפט הבינלאומימבחינת ההיבטים ההיסטוריים והעובדתיים. תפקידה של המדינה דומיננטי יותר ויותר מכיוון שהוא מוליד את העקרונות והכללים של המשפט הבינלאומי שמבצע מדינות. המדינה היא הנושא המשפטי החשוב ביותר של נושאים משפטיים בינלאומיים אחרים.

2. ארגונים בינלאומיים

ארגונים בינלאומיים עם חברות חוצה מדינות נופלים לאחד מנושאי המשפט הבינלאומי, שאחד מהם הוא הארגון הבינלאומי של האו"ם, WHO, הבנק העולמי, אונסק"ו, קרן המטבע הבינלאומית, ארגון העבודה הבינלאומי, ASEAN, איחוד אירופה ואחרים.

ארגונים בינלאומיים לא כוללים רקארגונים בינלאומיים ציבוריים אך גם ארגונים פרטיים. ארגונים אלה כוללים ארגונים אזוריים, תת-אזוריים ואוניברסאליים. אם לשפוט על פי היווצרותו ישנם 3 היבטים, כלומר מינהליים, פילוסופיים ומשפטיים. ההסבר הבא:

1) היבטים מנהלייםלגבי מזכירות קבועה (קבועה)מזכירות) הממוקמת באחת המדינות החברות בה. קביעת מיקום המדינה מבוססת על הסכמה בין הארגון הבינלאומי למדינה המארחת (מיקום). בנוסף, יש להקים אנשי כוח אדם. מהיבט זה הארגון זקוק גם לתקציב המשותף לכל החברים.

2) היבטים פילוסופיים, שם הקמת ארגונים בינלאומייםמושפע מפילוסופיית החיים של אומות האזור בו יוקם הארגון. ניתן לראות זאת בהקמת ארגון האחדות האפריקנית, על ידי עבודה משותפת לשחרור כבלי הקולוניאליזם, בעיית ההגדרה העצמית, ועצמאות לאומית וכן בסיס הפילוסופיה הארגונית.

3) היבטים משפטיים, נוצר באמצעות הסכם של שלושהמדינה או יותר כמסיבה. ארגון הוא ישות משפטית המופרדת מכל ארגון אחר ומורכבת מגורם אחד או יותר. ניתן לראות באסיפות כלליות, מועצות ייצוגיות, בתי משפט בינלאומיים ומזכירות. כדי להיות מוכר כחוק, ארגונים בינלאומיים חייבים להיות בתנאים הבאים:

1. קיומם של הסכמים בינלאומיים כמו הכלים העיקריים (בצורה של עקרונות ומטרות), מבנה ואופן עבודתו של הארגון.
2. לפחות לארגון יש גוף אחד (חובה).
3. חייבים להיווצר תחת החוק הבינלאומי.

מעורבות אינדונזיה בארגוןהבינלאומי נראה בהיבט הסחר כך שמדיניות ממשלתית צפויה להבטיח תחושת ביטחון והגינות בתנועת הסחר העולמית. הבסיס המשפטי לארגונים בינלאומיים הכלולים בנושא זה הוא סעיף 104 למגילת האו"ם.

3. הצלב האדום הבינלאומי (PMI)

ברשומות היסטוריות הנושא הזה הוא קיומואסטרטגי וחשוב מאוד שראשית נושא זה היה ארגון לאומי בתחום האנושות על ידי 5 אזרחים שוויצרים. עד כה PMI נשאר ברחבי העולם. לפעילות שבוצע על ידי ה- PMI הייתה השפעה רחבה וקיבלו אהדה ממדינות רבות, כך ש- PMI הוקם כצלב האדום הבינלאומי השוכן בז'נבה, שוויץ.

ארגון בינלאומי זה אושר באמצעותמוסכמות ז'נבה ב -1949 בנושא הגנה על קורבנות המלחמה. למרות שההיקף מוגבל, ארגון בינלאומי זה הוא אחד מנושאי המשפט הבינלאומי.

4. הכס הקדוש של הוותיקן

נושא זה מבוסס על מקור אמנת לטרן11 בפברואר 1929 עם תוכן אמנת הכניעה של חלקת אדמה ברומא על ידי איטליה ל הכס הקדוש של הוותיקן. הוותיקן היא מדינה קטנה שמתמקדת רק ברוחניות ובאנושיות.

נראה את ההסכם או האמנההכרה באיטליה על קיומה של הכס הקדוש של הוותיקן כחוק בינלאומי פרטי ועצמאי. המנהיג הגבוה ביותר בנושא זה והקתולים ברחבי העולם הם האפיפיור וזה מוכר על ידי כל העולם.

מדינות רבות פותחות יחסים דיפלומטיים עם הכס הקדוש על ידי הצבת שגרירויות שלהן בוותיקן, ולהיפך, הכס הקדוש מציב שגרירויות במדינות שונות.

5. המורדים והצדדים לסכסוך (Locerensi)

נושא זה הוא קבוצה שמרד ואם המורדים נפוצים יותר ויותר ומפלגות רבות מעורבות, יש להכיר במורדים. מורדים יכולים רק להשיג עמדה וזכויות כצדדים למחלוקת רק בנסיבות מסוימות. זכויות אלה כוללות את הזכות לקבוע את ייעודן האישי, לבחור מערכת, לשלוט במקור משאבי הטבע בשטחה.

המורדים יצאו בגלל התוצאותבעיות פנים במדינה ריבונית כך שההתנחלות מתבצעת כולה על ידי המדינה הנוגעת בדבר. אם המורדים נפוצים וממשיכים להתפתח כמו מלחמת אזרחים, הרי שהיחס שניתן לנקוט בהם הוא להכיר בקיומם של האנשים שהם עצמאים (עומדים לבד).

עם ההכרה הזו היא תעשה זאתהעלה את נקודת המבט של המדינה המכירה בה כך שלימים לאנשים יש מעמד כיחידים או כנושאים של המשפט הבינלאומי. הבסיס המשפטי הקובע כי נושא זה כפוף לחוק הבינלאומי הוא: הזכות להגדרה עצמית, הזכות לבחור במערכת כלכלית, חברתית ותרבותית של עצמו, וזכות שליטה במשאבי טבע.

6. אנשים שיש להם קריטריונים מסוימים

הרקע ללידת ההכרזה על זכויות אדם היה דולקבשנת 1948 עם קיום מוסכמות שונות בנושא זכויות אדם הפכו הקיום האנושי ליותר גלוי. דוגמא לכך ניתן לראות בהסכם לונדון ב -1945.

בנוסף, הופעת נושא זה מבוססת עלצמיחה והתפתחות של נורמות משפטיות בינלאומיות המספקות זכויות וחובות ואחריות ישירה ליחידים אשר הולכים וגדלים במהירות, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה. נושא זה ידוע מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא קיום של:

• חוזה ורסאי 1919 פרקים 297 ו- 304.
• הסכם אופרסיליה 1922.
• החלטת בית הדין הקבוע 1928.
• הסכם לונדון 1945 (אנגלית, צרפתית, רוסית וארה"ב)
• ועידת רצח עם ב -1948.

7. חברות רב לאומיות

נושא זה הוא תופעה חדשה בחוקויחסים בינלאומיים. במדינות מסוימות וארגונים בינלאומיים יחסים עם חברות רב לאומיות מולידים זכויות וחובות בינלאומיים המשפיעים על קיומה, מבנה המהות והיקף המשפט הבינלאומי עצמו.

נושא זה הוא ישות משפטית (לאומית)רשום כבר במדינה כך שנושא זה עדיין לאומי. אם לחברה יש ישות משפטית בינלאומית, החברה יכולה להיכנס כנושא משפטי בינלאומי גם אם היא מוגבלת. ניתן לראות את הבסיס המשפטי בסעיף 170 לאמנת האו"ם לחוק הים (KHL 1982).

זהו הסבר קצר ותמציתי על 7 נושאי המשפט הבינלאומי שצריך לדעת. אני מקווה שמאמר זה יהיה שימושי לקוראים. המתן לכתבה הבאה של המחבר.