הסבר על מאפייני הבדיון ומבנהו ומרכיביו

כשנכנסים לספריה, לרוב תמצאו מדפים שאומרים בדיוני ואי-בדיון. שניהם סוגים של יצירות ספרותיות.

אי-בדיון היא יצירה ספרותית שמקורה בה מדע או ניסיון, בעוד שהבדיון הוא יצירה ספרותית פיקטיבית או לא אמיתית, שאפשר להגיע ממספר בדיוני, מדמיון או מדמיון.

מההגדרה לעיל ההבדל ברורבין ספרות בדיונית לספרות. יצירות ספרותיות לא בדיוניות נכתבות על סמך עובדות או אמת, ואילו הבדיון אינו בהכרח מבוסס על אמת. דוגמאות ליצירות ספרותיות שאינן בדיוניות כוללות השראה, טיפים וביוגרפיות. ואילו דוגמאות ליצירות ספרותיות בדיוניות כוללות רומנים, סיפורים קצרים וקומיקס.

מאפייני הבדיון

ובכן, במאמר שנדון בו הוא פיקציה. להלן המאפיינים של סיפור בדיוני שתוכלו להפנות אליו.

1. הסיפור מעורר דמיון או בדיוני שניתן לעבד אותו מחוויה, תובנה, השקפות ופרשנויות של המחבר.
2. בעל ערך האמת שאינו מוחלט, במילים אחרות, הסיפור לא צריך לבוא מהאמת
3. הרכב הסיפור אינו עוסק בשיטתיות מסוימת, הכותב חופשי לחבר את החיבור שלו.
4. מכוון לעורר את רגשות הקורא
5. מכיל מסרים מוסריים
6. השפה המשמשת היא קונוטטיבית או סאטירה (לא ממש)

מבנה טקסט בדיוני

כשקוראים בדיוני תגלו שכל בדיה מכילה את המבנים הבאים.

1. תקציר

תקציר הוא אחד מחלקי הליבה של הבדיון. קיום מופשט בבדיה הוא אופציונלי או לא חובה, ולכן יתכן שהוא אינו קיים.

2. מבנה התמצאות

בקטע האוריינטציה הסופר יסביר את הנושא, את הרקע של הנושא ואת הדמויות שנמצאות בסיפור. האוריינטציה נמצאת בתחילת הסיפורת.

3. סיבוכים

בקטע סיבוכים זה יציג המחברהבעיות העומדות בבסיס הסיפור. לכל סיפור בדיוני חייבות להיות בעיות שצריך להיפתר בו. בעיה זו יכולה להיות בצורה של בעיות בין תווים, בעיות עם הסביבה / המצב או בעיות עם עצמה.

4. הערכה

הערכה היא פיתרוןבעיות בסיפור. בחלק זה המחבר מתחיל לשפוך מעט אור ולפתור את הבעיות הקיימות. בכל בדיה יש הערכה. ללא הערכה, הקורא יחוש תלוי וסקרן לגבי המשך הסיפור.

5. החלטה

בפרק הרזולוציה, פיתרון בעיות הליבה של הבעיות בסיפור מתחיל להתגלות.

6. קודה (כיוון מחדש)

בחלק זה מנסה המחברת להעבירמסר או מסר מוסרי שניתן לבחור מתוך פיקציה. אך כמו בהתמצאות, החלק המכוון מחדש הוא אופציונלי או שאינו נוכח.

אלמנטים של בדיה

האלמנטים בבדיון מחולקים לשניים, כלומר אלמנטים פנימיים ואלמנטים חיצוניים.

אלמנטים בדיוניים מהותיים

האלמנט המהותי הוא היסוד הבסיסי שלפיקציה. אם נשווה את הבדיון הוא בניין, אז האלמנטים המהותיים הם אבני הבניין של הבדיון. רכיב אחד חסר, כך שהסיפור לא ייווצר כמו שצריך. ובכן, הדברים הבאים הם יסודות מהותיים בסיפורת.

1. נושא

המרכיב החשוב ביותר בסיפורת הואהנושא. הנושא עצמו הוא הרעיונות, הרעיונות או המחשבות העיקריים העומדים בבסיס הבדיון. הנושא בעל אופי כללי. דוגמאות לנושאים למשל הם חינוך, היסטוריה, רומנטיקה, חברות וכדומה.

2. איור ואפיון

דמות ואפיון הם שני דברים שונים. דמות היא אינדיבידואלית בדיונית שנמצאת בסיפור בדיוני. במילים פשוטות, ניתן לומר שהדמות היא מבצע העבירה של הסיפור.

הדמויות בבדיון מחולקות לשניים,כלומר הדמות הראשית ודמויות נוספות. הדמות הראשית היא דמות שיש לה תפקיד ראשי והמראה שלו שולט בסיפור. ואילו הדמות הנוספת היא דמות שמתנהגת כעוזרת והוא ישתתף רק אם יש עניין בדמות הראשית.

אפיונים הם דמויות או תכונות שיש לדמויות בסיפור. אפיון יכול להיות מתואר על ידי המחבר באמצעות תכני מחשבות, התנהגות, השקפות והבעה של דמויות.

3. עלילה / עלילה

האלמנט הבא הוא קו הסיפור. הזרימה היא רצף האירועים או האירועים השזורים בסיפור בדיוני כדי להשיג אפקט מסוים. בין אירועים עם אירועים אחרים הקשורים לקיום סיבה ותוצאה. לכל סיפור בדיוני יש שלבים, כלומר היכרות, טפסים, שיאים, אנטי-שיאים ופתרונות.

ישנם שני סוגים של עלילה המשמשים לעתים קרובות בבדיון, כלומר הזרימה קדימה וזרימה הפוכה או פלאשבק.

• זרימה קדימה: המחבר מתאר את הסיפור ברצף, החל מהכנסת נושאים ודמויות, הופעת אירועים הגורמים לקונפליקט, שיא הסכסוך, עד ליישוב.
• כרונולוגיה: הכותב יכול לתאר תחילה את סיפור הסכסוך, ואז להסביר את האירועים הקודמים שגרמו לסכסוך.

4. הגדרות או רקע

הגדרות או רקע הם המידע שנמצא בפיקציה. התפאורה יכולה להיות מקום, זמן ואווירה. הגדרת מקום בדרך כלל מתייחסת למיקום של אירוע בסיפור. הגדרת זמן מתייחסת למועד בו מתרחש אירוע. בעוד הגדרת האווירה מתייחסת לאווירה המקיפה אירוע.

5. נקודות מבט

הפרספקטיבה היא הדרך בה הכותב מציגדמויות, פעולות, הגדרות ואירועים שונים בסיפור. נקודת המבט של סיפור בדיוני יכולה להיות נקודת מבט ראשונה, שנייה ושלישית. פרספקטיבה בגוף ראשון מסומנת בדרך כלל במילה "אני" או "אני", שם הכותב מציב את עצמו כדמות דרך כל האירועים בסיפור.

הפרספקטיבה השנייה מסומנת במילה "אתה"או "אתה", שבפרספקטיבה זו מנסה הכותב למקם את הקורא כדמות הראשית בסיפור. ואילו נקודת המבט השלישית מסומנת בדרך כלל במילה "הוא" המתייחסת לדמות הראשית בסיפור.

6. סגנון שפה

סגנון שפה הוא דרך ההעברה של המחברהסיפור. לכל כותב סגנון שפה שונה. ניתן לראות את סגנון השפה של המחבר מתוך בחירת המילים (דיקציה), שימוש בדיבור ובחירת משפטים בבדיון שלו.

7. מנדט

ערך מנדט או מוסר הוא מסר שיכולהקורא מצטט בסיפורים שקרא. ניתן להעביר מנדט באופן מרומז (בעקיפין) או במפורש (ישירות). עם זאת, ברוב הסיפורים הבדיוניים, הסופר מעביר מסר מוסרי באופן משתמע, בו הקורא יפרש את המסר המוסרי הכלול מבוסס על הבנתו.

אלמנטים בדיוניים קיצוניים

אלמנט קיצוני הוא אלמנט שאינוהכלול בבדיון, אך עזר בעקיפין לבנות את היווצרות הבדיון. גורמים חיצוניים אלו יכולים להיות בצורה של ביוגרפיה או היסטוריה של המחבר, האידיאולוגיה שאומצה על ידי הסופר, דת, היסטוריה ותנאים חברתיים / תרבותיים בחברה העומדים בבסיס יצירת יצירות ספרותיות.

עכשיו, לאחר שלמד על מאפייני הסיפורבדיוני ומבנהו ומרכיביו, כעת כדאי לקרוא סיפור קצר ואז לבדוק אם הוא עומד במאפייני הבדיון שהוזכרו לעיל. אם כן, נסה לנתח את האלמנטים הכלולים בסיפור הקצר כדי שתבינו טוב יותר את החומר הזה. אני מקווה שהמאמר שלעיל עוזר לך. לימוד שמח.