הבנת דיונים ותפקידיהם, יעדים, מבנה, אלמנטים ונהלים לוויכוחים
הגדרת ויכוח
ויכוח הוא פעילות שמועילה לבדיקהטיעון שניתן לעשות בין קבוצות או יחידים. ועל פי ה- KBBI (מילון אינדונזי הגדול), רעיון הוויכוח הוא דיון בדבר אחד בכך שהוא מביע סיבות הדדיות בכדי להיות מסוגלים להגן על טענותיהם בהתאמה. לדיון יש משמעות די רחבה.
כאשר הוא נראה במבט חטוף, הוויכוח בטוחכפי שנחשב ליצור עוינות, אך למעשה מטרת הדיון היא להיות מסוגל למצוא פתרונות וגם מסקנות על הבעיה המדוברת או הוויכוח.
הדיון הרשמי חייב להיות בעל מבנהגם הכללים של כל אחד. אנו יכולים לפגוש דיונים ברמות שונות, הן בבתי ספר, בקמפוסים, בארגונים וגם במוסדות מסוימים עד לוויכוח הנשיאות כסוג של דיון בקנה מידה לאומי.
הבנת דיונים על פי מומחים
כדי להבין טוב יותר מה הכוונה בדיון, אתה יכול להתייחס לחוות דעת של מומחים לגבי הגדרת הדיון להלן:
1. הנדררי גונטור טריגן
הנדר גונטור טריגן חושב שכןהבנת הדיון היא פעילות של ויכוח הדדי בין קבוצות ובין יחידים, תוך שמירה על המטרה להשיג ניצחון על ידי מפלגה אחת.
2. קמחי
קמחי חושב שההבנה נובעתויכוח הוא דיון או חילופי דעות הדנים בבעיה עיקרית, שממנה כל משתתף יכול להביע סיבות להמשך הגנת טיעונו.
3. אנציקלופדיה
האנציקלופדיה מניחה שמשמעות הוויכוח היא שמדובר בפעילות של טיעון או דעות מגניבות בין שתי מפלגות או יותר.
זה יכול להיעשות על ידי אנשים או קבוצות הדנים ויכולים גם להחליט על בעיה וגם על הבדלים.
4. ג 'סוקנדי
ג. סוקנדי הניח שמשמעות הדיון היא פעילות שמתנגשת זו עם זו או ויכוחים בין יחידים וקבוצות, שם הפעילות נועדה להשיג ניצחון.
5. אסידי דיפודוג'ו
אסדי דיפודוג'ו הניח את ההבנה הזושל הוויכוח שהוא תהליך תקשורתי שניתן לבצע מילולית ולהביע ביטוי בשפה כדי להיות מסוגלים להגן על טיעונים ודעות.
בדיון, כל מפלגה גם היא זכאית מאודלהיות מסוגלים להגיש את חוות דעתם וגם להיות מסוגלים לתת כמה סיבות. באיזו דרך גם המפלגה היריבה או מה ניתן לומר מפלגה נגדית להצהרתנו יכולה לקבל ויכולה גם לעמוד איתו.
6. דורי וואווור
דורי וואווור חושבת שההבנה נובעתויכוח הוא פעילות שיכולה להתחרות זה בזה בין יחידים וקבוצות, שיכולה להשיג ניצחון אותו זוכה מפלגה אחת בלבד.
7. ויקיפדיה
ויקיפדיה מניחה כי ההבנה שלויכוח הוא פעילות שיכולה לא להסכים בין שני מפלגות ומעלה, פעילויות אלו יכולות להתבצע גם על ידי יחידים או מספר קבוצות, אשר בה ידונו, ידונו ויחליטו בנושא וגם על הבדלים.
תפקידה ומטרת הדיון
1. פונקציית דיון
אותו דבר עם פעילויות חינוכיות אחרות,לוויכוח יש גם מספר פונקציות שיכולות להועיל לנו. פונקציה זו יכולה להיות זירה להיות מסוגלת להפעיל אומץ בהוצאת דעות בפני אנשים רבים, יכולה לתרגל דיבורים באופן ספציפי בטיפול בדעותיהם של אחרים.
בדיון זה פעילות יכולה גם להתאמן והגבירו גם את היכולת שלנו להגיב לבעיה במהירות האפשרית בזכות הנתמכת על ידי הגישה שלנו. ומהוויכוח הזה אנו נדרשים לחשוב תמיד ביקורתית על נושא בעייתי.
לא רק זאת, הדיון יכול גם לתפקד יכול להגדיל את ההבנה שלנו של מושג או תיאוריה, הקשורים באופן ספציפי לחומר.
2. מטרת הדיון
בעוד שמטרת הדיון היא להיות מסוגל להשיג ניצחון על דעתו לתמוך במשהו שהוא באמת רוצה לקיים או לנהל.
מטרת קיום פעילות הדיון היאלהיות מסוגלים להראות את האמת של נושא העניין, בעיה שמעלה יתרונות וחסרונות וכדומה.
היעדים שהושגו גם בפעילות דיון זו תלויים מאוד גם במשתתפים ובחברי הקבוצה שהוזמנו, בבעיה, במקום וגם בזמן הדיון.
מבנה ומרכיבי הדיון
1. מבנה הדיון
ויכוח המוצהר גם כחי חובהקיום כמה ממבני הדיון שמתחתם סוכם הדדי קודם לכן. והנה כמה ממבני הדיון שניתן לממש כדי להיות מסוגלים להגיע לפעילות ויכוח טובה ונכונה:
- בפעם הראשונה לפני שמבצעים פעילויות דיון, עלינו להכניס או להכניס את עצמם לכל אחת מקבוצה.
- השנייה היא הבעת דעות אוטיעון. בפעילות דיון כל חבר בקבוצה שמסכים או לא מסכים להביע את דעותיו או רעיונותיו לגבי הצעה שניתנה בעבר. הגשת דעות כאלו מתחילה בדרך כלל מחברי הקבוצה שמסכימים, ואז לקבוצות שאינן מסכימות, ומסתיימת בקבוצה ניטרלית.
- הבא הוא דיון, או ויכוח זה עם זה. על כל קבוצה להביע את דעותיה בפני הקבוצות האחרות.
- התוצאה הסופית של הדיון היא המסקנה. אך לפני שנכנסים לסשן סיום, זה בדרך כלל מתחיל בסגירה שנעשתה בעבר ונמסרה על ידי כל קבוצה.
- האחרון הוא החלטה שניתן לקחת ממנהכמה תוצאות כמו הצעה, הצבעה, החלטה ואחרות. ישנם 3 סוגים של החלטות, כלומר החלטות שהתקבלו על ידי הקהל, החלטות שהתקבלו מהשופטים, וגם החלטות שהתקבלו מביקורת.
2. מרכיבי הדיון
מרכיבי הדיון הם:
- יש תנועה. תנועה היא דיון או נושא שנדון אחר כך ובעל אופי קונבנציונאלי. קיומה של הצעה זו מצוין כחשוב מאוד, מכיוון שבוויכוח ישנם גורמים שמסכימים או לא מסכימים.
- לדיון צריך להיות גם צד שמסכים עליוהתנועה שניתנה לפני כן. ומי שיסכים יכול לשאת נאום מראש על הסיבות שהוא תומך בהצהרות הכלולות בהצעה.
- לא רק זאת, גם בדיוןיש צד שאינו מסכים עם הצעה שהובאה בעבר. ועל המפלגה הזו מוטלת תמיד להפריך את דבריהם של אלה המסכימים.
- בדיון יש גם מפלגה ניטרלית, איפהמפלגה זו מתווכת בין אלה המסכימים לבין אלה שאינם מסכימים. צדדים ניטרליים נדרשים גם לא לנטות את הצהרותיהם לאף אחד מהצדדים.
- בפעילות הדיון צריך להיות גם מנחה. כאשר למנחה מוטלת חובה כמוביל את פעילויות הדיון.
- לוויכוח יש גם משתתפים בוויכוח שיכולים לקבל מאוחר יותר את הזכות לקבוע את ההחלטה המשותפת הסופית של חבר המושבעים.
- האחרון הוא הדקות. על הרושם מוטל החובה לציין כמה דברים שקשורים ישירות לדיון.
נוהל לדיון
להלן יסבירו כיצד לקיים דיון טוב ונכון:
- חייב להבין נכון וגם להיות מסוגללעמוד בכללי הדיון עליהם סוכם המשתתפים וגם חברי הדיון בהם. אם מישהו מחבר מתלבט מפר את התקנה, הדבר ישפיע מאוד על הקבוצה.
- אם אתה רוצה לשאול משהו, עליךלספק מקצועיות, לא לבחון, להעליב ולא להשמיץ מתנגדים. השאלות שהוגשו צריכות להתמקד גם בבעיה המדוברת, ולא באמצעות פתיחת אישיותו של היריב.
- ואם ברצונך להגיש טיעון, הוא נדרש להיכלל בניתוח וגם קריטי, קוהרנטי וסביר.
- כאשר אתה רוצה להביע דעה, עליך להבין תחילה את נקודות החוזק והחולשה של היריב שלך.
- בהעברת רעיונות יתכן שלאעברו את מגבלת הזמן, ולכן ציפו למסור אותה תוך זמן קצר, אך הדעות המובאות צריכות להיות נכונות ביעד, לא בוטה.
- על המשתתפים להבין נכון את הבעיה הנדונה, כך שיוכלו לפתור את הבעיה במהירות.
- על המשתתפים להציג את חוות דעתם בצורה נכונהוגם מדויקים, ויש לתת את הדעת גם לדעות. ואל תשכח לכלול נתונים תקפים, שיכולים לתמוך בדעה או בטיעון.
- המסקנות המופיעות צריכות להראות גם הצהרה סופית, ולהשתמש בנתון הנכון ולהתמקד ישירות בפער בין המשתתפים המנוגדים. מסקנות יכולות להיות בצורה של נקודות.
כך הדיון על הגדרת הדיוןוכמה דברים בזה. שם חלק מהדברים האלה יכולים לגרום לך להבין טוב יותר את הכוונה בדיון. אני מקווה שמאמר זה יכול לעזור להרחיב את אופקיך.
